חיפוש
  • נדב שדה

רקע אקולוגי-סביבתי, יש דבר כזה?

עודכן ב: 22 ספט 2019

נדב שדה הוא גיאוגרף ומתכנן, הבעלים של "שדות - תכנון. תיירות. סביבה"


כשמתחילים לעבוד על תכנית חדשה, כזו שממוקמת בשטח פתוח, מומלץ להכין בסיס של רקע אקולוגי-סביבתי. אבל מה זה?


תכנון עירוני יכול להתחלק לשתי קטגוריות:

א. בתוך העיר - למשל, שדרוג של שכונה קיימת, פינוי בינוי, התחדשות עירונית וכו'.

ב. מחוץ לעיר - בנייה בשטחים פתוחים, שטחים חקלאיים או טבעיים.


בעולם מושלם היינו יכולים לבנות רק בתוך העיר, אבל מה לעשות? עם כל העצב שבכך, העולם לא מושלם ויש אילוצים. צריך להעביר כבישים, להרחיב יישובים, לבנות שכונות ומה לא.

היום בישראל, שטחים פתוחים הם משאב יקר, וכשאנחנו צריכים לתכנן על גבי שטח פתוח, טבעי או חקלאי, אנחנו נרצה לעשות זאת בצורה הכי חכמה שאפשר. כלומר, לאתר את האזורים החשובים לשימור ולפתח לכיוון שבו השטח יפגע כמה שפחות... וכאן נכנס העניין של בניית רקע אקולוגי-סביבתי.

התכנון והטכנולוגיה מתקדמים היום ביחד, עזרים גיאוגרפיים ומערכות GIS שפעם יכלו רק לחלום עליהם, קיימים במחשב האישי של כל מתכנן ומתכננת. החומרים המקצועיים הזמינים היום רבים מאי פעם, וגם אם יש לאן להשתפר מבחינת זמינות ושקיפות, הרי שצריך לדעת היכן לחפש אותם ואיך להשתמש בהם.


אז איך מתחילים?

הדבר הכי טוב לעשות ושאין לו שום חלופה אמיתית הוא לצאת לשטח, לבדוק, לצלם, למפות וכו'.

אחרי שיוצאים לסיור, יושבים מול המחשב ומעלים את כל החומרים שיש לנו:

  1. הכי בסיסי - תכניות מתאר ארציות ומחוזיות, המציגות שטחים לשימור, מגבלות פיתוח, שמורות וכו'. כל מה שצריך זו מערכת GIS. קישור כאן

  2. סקרים של מכון דש"א - אם יש באזור העבודה, זה מצויין. מדובר בסקר שטח ברמה אקדמאית שניתן להתבסס עליו. קישור כאן

  3. אם התכנית שלכם נמצאת בשטח עירוני, בידקו אם יש סקר טבע עירוני

  4. בסקרים של מכון דש"א יש שלוש מפות מאוד חשובות: מפת ערכיות אקולוגית, מפת ערכיות נופית, מפת רצף שטחים פתוחים. המפות הללו חשובות מפני שהן נותנות זווית מבט מרחבית על השטח, ואפילו אם יש לנו תכנית קטנה שצריך לאתר בשבילה חלופות, המפות הללו ישמשו אותנו.

  5. מסדרונות אקולוגיים - מסדרונות אקולוגיים הם שטחים המחברים בין בתי גידול ומאפשרים מעבר בעלי חיים וצמחים ושומרים על מגוון גנטי ומונעים הכחדה (בעברית: כשאבא ואמא מאותה משפחה זה לא טוב). במערכת התכנון בארץ קיימים היום שני סוגים של מסדרונות אקולוגים: אלה של תמ"א 35 ואלה של רט"ג. קבלו טיפ קטן, המסדרונות המוצגים בתמ"א 35 לא קשורים למציאות... את המסדרונות האקולוגים של רט"ג ניתן להשיג באמצעות פנייה לרט"ג... ככלל, כשבוחנים תכנית על גבי מסדרון אקולוגי צריך לקחת "זום אאוט" כדי לראות את התמונה המלאה והחיבורים עם השטחים הסמוכים.

  6. מה שנכתב למעלה, זה כמובן הבסיס בלבד, כל מידע רלוונטי נוסף שתוכלו להכניס יהפוך את התמונה לברורה יותר, למשל, נחלים, תב"עות של יערות קק"ל ושמורות טבע, גבהים, עתיקות וכו'. בהכל אפשר להשתמש לפי הצורך.

ומה עושים כשאין סקרים של דש"א או חומרים אחרים? יוצאים לשטח, מתכנן סביבה ואקולוגית כמו שעשינו כאן:

אז בנינו רקע אקולוגי-סביבתי, מה עכשיו?

עכשיו אחרי שיש לנו שכבת GIS שמראה את האזורים הרגישים והערכיים, קישוריות המסדרונות וכו', נוכל לדעת לאן לכוון את הפיתוח. זה לא משנה אם מדובר בתכנון שכונת מגורים, אזור תעשייה או תחנת רכבת. ככל שנבנה את הרקע האקולוגי-סביבתי שלנו לפני תחילת התכנון, כך נוכל להשפיע יותר על התוצאות!


בהצלחה!


נ.ב: מי שרוצה להרחיב את אופקיו, מוזמן לקרוא את המדריך הזה




Created by Sadot Environmental Projects 2015 Ⓒ

  • Facebook