מי הם יועצי הסביבה?

עולם התכנון והבנייה המודרני בישראל מחייב שילוב מורכב בין פיתוח כלכלי לבין שמירה על הסביבה. בלב הצומת הזה ניצבים אנשי מקצוע שונים, שלכל אחד מהם תפקיד ייחודי. המאמר הבא משרטט את מפת התפקידים בעולם הייעוץ הסביבתי, מבהיר את תחומי האחריות השונים ומסייע להבין מי עושה מה, ומתי.

פרק א': המסגרת הרגולטורית והגדרת המקצועות הסביבתיים

עקרונות הייעוץ הסביבתי: אינטגרציה בין הנדסה, תכנון ורגולציה

התפקיד הסביבתי המודרני, במיוחד בפרויקטים תעשייתיים ותכנוניים, חורג ממניעת זיהום בלבד. הוא דורש גישה אינטגרטיבית המשלבת עקרונות של קיימות לאורך כל חיי הפרויקט. הליווי הסביבתי הכולל שואף ליצור איזון אופטימלי בין עמידה בדרישות רגולטוריות מחמירות לבין קידום יעילות כלכלית. למעשה, הגישה המודרנית שואפת להפוך את "האתגר הסביבתי" ל"מנוע צמיחה" עבור הלקוח.

היועץ הסביבתי הוא איש המקצוע שאחראי על ניהול הממשקים המורכבים הללו. עבודתו דורשת שילוב של ידע הנדסי, משפטי ופיננסי כדי לבצע משימות מגוונות, החל מסקירות מקדימות וכלה בניהול סיכונים סביבתיים עבור לקוחות מהתעשייה והחקלאות.

מעמדו של המשרד להגנת הסביבה בתהליך התכנון

העוגן המרכזי להטמעת דרישות סביבתיות במערכת התכנון בישראל הוא חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. המשרד להגנת הסביבה משמש כגורם מנחה ומפקח בתהליכי התכנון, ומחייב יזמים לערוך הערכות סביבתיות שונות.

הכלי המרכזי לבחינת פרויקטים גדולים הוא תסקיר השפעה על הסביבה (תס"ס). זהו מסמך מקיף, הנערך בהתאם להנחיות המשרד, שבוחן את כלל ההשלכות הסביבתיות של הפרויקט המוצע. חשוב להדגיש: למרות שעריכת התסקיר מתבצעת בפועל על ידי צוות יועצים מומחים, האחריות החוקית על הכנתו והגשתו מוטלת באופן מלא על היזם.

הבחנה בין סוגי היועצים: ייעוץ רוחבי מול ייעוץ ממוקד

כדי לענות על הדרישות המורכבות של תסקיר השפעה על הסביבה, נדרש צוות רב-תחומי. ניתן להבחין בארבעה תפקידים מרכזיים בתהליך:

1. יועץ סביבה (כללי): משמש כמנהל הפרויקט מטעם היזם. הוא אחראי על האינטגרציה והליווי הכולל של הפרויקט.

2. מתכנן סביבתי: עובד בדרך כלל במגזר הציבורי (כמו המשרד להגנת הסביבה) וקובע את המדיניות וההנחיות הרגולטוריות.

3. אקולוג: מומחה טכני המתמקד בתחום המגוון הביולוגי והשפעת הפרויקט על מערכות טבעיות ושטחים פתוחים.

4. יועצים ומומחי קיימות: בעלי התמחויות ספציפיות בתחומים כמו בנייה ירוקה, מיקרו-אקלים, קרקעות מזוהמות, קרינה ועוד. עבודתם דורשת ידע טכני עמוק ולעיתים גם הסמכה ממשלתית.

פרק ב': היועץ הסביבתי "הכללי" – מנהל הפרויקט ומרכז התסקיר

הגדרת התפקיד הניהולי של היועץ הסביבתי

היועץ הסביבתי הכללי הוא הגורם המקצועי המרכז את הפעילות מול היזם. תפקידו הוא לספק ייעוץ סביבתי מקיף לבנייה ולתעשייה, הכולל שירותי ליבה כמו ניהול פסולת, טיפול בשפכים תעשייתיים, שיקום אתרי פסולת והתנהלות נכונה מול תאגידי המים.

בראש ובראשונה, זהו תפקיד של ניהול סיכונים. היועץ פועל כ"קבלן משנה" מקצועי המנהל את הממשק מול הרשויות ומבצע את כל הסקירות הנדרשות לאורך חיי הפרויקט.

תפקידו ואחריותו של היועץ בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה

כפי שצוין, האחריות החוקית להגשת התסקיר היא של היזם, אך היועץ הסביבתי הכללי הוא הגורם הניהולי המרכז את ביצועו בפועל. מטרתו היא לספק מענה לדרישות הרגולטוריות ולצמצם את ההשפעות הסביבתיות השליליות של הפרויקט.

תפקידו המרכזי הוא אינטגרציה ותזמור (Orchestration): הוא אחראי על ריכוז וניהול צוות המומחים הייעודי הנדרש לכל תסקיר. צוות זה יכול לכלול מהנדסי סביבה, אדריכלי נוף, אקולוגים, אקוסטיקאים ומומחים בתחומים כמו גיאולוגיה, איכות אוויר וחומרים מסוכנים.

היכולת הקריטית של היועץ היא לתרגם את הממצאים וההמלצות הטכניות של המומחים השונים (למשל, האקולוג או מומחה הקרקע) לשפה תכנונית-הנדסית ברורה ובת-יישום עבור היזם. חשיבותו טמונה ביכולות ניהול הפרויקטים והאינטגרציה שלו, מעבר לידע טכני נקודתי. הוא למעשה נושא בסיכון המקצועי עבור היזם ומבטיח שכל הגורמים עובדים בתיאום.

דוגמה למומחיות נדרשת: תפקיד ההידרולוג ויועץ הקרקע

במקרים רבים, היועץ הכללי נעזר במומחים לתחום תת-הקרקע, כשהידרולוג ויועץ קרקע הם דוגמאות מובהקות. תפקידם הוא לחקור את כלל ההיבטים הקשורים למים ולקרקעות מזוהמות, הן על פני השטח והן בתת-הקרקע. עבודתם חיונית במיוחד בפרויקטים הנוגעים לקרקעות מזוהמות או הקמת תשתיות שעלולות להשפיע על איכות מי התהום. שילובם מדגיש את הממשק ההנדסי-סביבתי המורכב שהיועץ הכללי נדרש לנהל.

פרק ג': המתכנן הסביבתי – קובע המדיניות במגזר הציבורי

תפקידי המתכנן הסביבתי במגזר הציבורי

תפקידו של המתכנן הסביבתי שונה מהותית מזה של היועץ הפרטי, שכן הוא מייצג את האינטרס הציבורי והרגולטורי. המתכנן הסביבתי פועל במסגרת המשרד להגנת הסביבה או איגודי ערים לאיכות הסביבה, ומשמש כשומר הסף הרגולטורי בתהליך התכנון.

תפקידו המרכזי הוא לרכז את התחום הסביבתי מתוקף חוק התכנון והבנייה ולייצג את הגוף הציבורי בוועדות התכנון המחוזיות והמקומיות. הוא מוודא שעקרונות תכנון סביבתי מוטמעים כראוי בהליכי רישוי, בתכניות מתאר ובהיתרי בנייה.

כלי העבודה: כתיבת הנחיות, בחינת תכניות והטמעת עקרונות

המתכנן הסביבתי אחראי על יצירת המדיניות הסביבתית המחייבת. תפקידו כולל כתיבת הנחיות לתסקירי השפעה על הסביבה, בחינה ופיקוח על דוחות סביבתיים המוגשים לוועדות התכנון, ומעקב אחר יישום התנאים הסביבתיים שנכללו בתכניות.

במילים אחרות, קיים ניגוד פונקציונלי ברור: המתכנן הסביבתי הציבורי כותב את כללי המשחק, בעוד היועץ הסביבתי הפרטי מסייע ליזם לשחק לפיהם. המתכנן הציבורי מתמקד בשיקולי תכנון ושימושי קרקע (Land Use), בעוד היועץ הפרטי מתמקד בעמידה בתקנים (Compliance).

דרישות השכלה וניסיון

דרישות ההשכלה למתכנן סביבתי מדגישות את הפן התכנוני-מרחבי. לרוב נדרש תואר אקדמי בתחומים כמו אדריכלות, גיאוגרפיה, לימודי סביבה או תכנון ערים, כאשר תואר שני מעניק יתרון משמעותי. דגש זה שונה מהרקע ההנדסי הנפוץ יותר בקרב יועצים פרטיים. בנוסף, נדרש ניסיון מקצועי רב, לעיתים של שנים רבות, במיוחד בתפקידי ניהול במגזר הציבורי.

פרק ד': האקולוג – שומר הטבע והמגוון הביולוגי

תפקידו של האקולוג בתהליך התכנון

האקולוג הוא מומחה במדעי הטבע, שתפקידו העיקרי הוא לבחון את המערכות הביולוגיות והנופיות בשטח המתוכנן. הוא מתמקד בזיהוי רגישויות אקולוגיות, מיפוי מינים של בעלי חיים וצמחים, ואיתור שטחים פתוחים בעלי חשיבות לשימור.

במסגרת תסקיר השפעה על הסביבה, האקולוג הוא אחד המומחים החיוניים בצוות. ממצאיו מהווים נדבך בסיסי בתכנון ומשמשים לעיתים קרובות כגורם מגביל (Constraint Setter). בעוד שמומחה לזיהום אוויר יכול להציע פתרון הנדסי לבעיה, ממצאי האקולוג עשויים לחייב שינוי משמעותי בתכנון, כמו הזזת כביש או צמצום שטח הבנייה.

עמידה בהנחיות המשרד להגנת הסביבה

עבודת האקולוג מוסדרת על ידי דרישות מחייבות של הרגולטור. המשרד להגנת הסביבה מפרסם הנחיות מפורטות לביצוע סקרי טבע וחוות דעת אקולוגיות. ההקפדה הרגולטורית מעידה על כך שדרישות שמירת הטבע הופכות לנוקשות ומחייבות יותר, ודורשות מומחיות גבוהה.

מיפוי רגישות והמלצות לצמצום פגיעה

האקולוג מגיש דוח מקיף הכולל נתונים על המצב הקיים, זיהוי מינים רגישים ובתי גידול חיוניים. לאחר מכן, הוא מציע פתרונות תכנוניים שמטרתם למנוע פגיעה, או לפחות "לרכך" אותה (Mitigation). לשם כך, מתקיימת עבודת ממשק צמודה בין האקולוג לבין אדריכל הנוף, שאחראי להטמיע את הממצאים הביולוגיים בתכנון הפיזי וליצור גשר בין שיקולי שימור לדרישות הפרויקט.

פרק ה': התמחויות ספציפיות: בנייה ירוקה ומיקרו-אקלים

תפקיד יועץ הבנייה הירוקה: ליווי להסמכה לפי ת"י 5281

יועץ בנייה ירוקה הוא מומחה קיימות המלווה פרויקטים כדי שיעמדו בדרישות התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281). תפקיד זה מייצג מעבר מעמידה בדרישות חובה (Compliance) לייצור ערך מוסף (Value).

בעוד שרוב המומחים הסביבתיים עוסקים בעמידה בדרישות המינימום של החוק, יועץ בנייה ירוקה עוסק בדרישות שהן לרוב מעבר לכך. מטרתו היא לשפר את ביצועי הבניין בחיסכון באנרגיה, ניהול מים, שימוש בחומרים ברי-קיימא ושיפור בריאות המשתמשים. ככל שיותר רשויות מקומיות מאמצות את התקן כחובה, כך הופך התחום לחלק בלתי נפרד מהרגולציה בפועל.

הקשר הגלובלי: דוחות ESG ונורמות קיימות

מעבר לליווי מבנים בודדים, מומחי קיימות מסייעים לחברות בהכנת דוחות ESG (Environmental, Social, Governance). דוחות אלו מציגים את ביצועי הקיימות של תאגידים בפני משקיעים וגופי מימון, ובכך מחברים בין ייעוץ סביבתי לשיקולים פיננסיים ואסטרטגיים. הדבר ממחיש כיצד שיקולי סביבה יכולים להפוך למנוע צמיחה ולא רק לנטל רגולטורי.

תכנון מיקרו-אקלימי

מומחה מיקרו-אקלים מתמקד בניתוח פרמטרים סביבתיים מקומיים (שמש, רוח, טמפרטורה) במטרה למקסם את הנוחות התרמית והיעילות האנרגטית של מבנים באמצעות תכנון פסיבי. מומחיות זו חיונית במיוחד לעמידה בסעיפי האנרגיה בתקן לבנייה ירוקה, ולעיתים קרובות משתלבת עם ייעוץ אקוסטי, שכן פתרונות למיגון רעש ואנרגיה יכולים להיות משותפים.

פרק ו': מומחים טכניים ותחומי רגולציה מיוחדים

היועץ הסביבתי הכללי מסתמך על מומחים טכניים המהווים את "הזרועות המבצעות" של הפרויקט בתחומים הדורשים הסמכה, רישוי וציות לנהלים מחמירים.

מומחי קרקעות מזוהמות והידרולוגיה

מומחים אלו מבצעים סקרים היסטוריים, דיגום קרקע, טיהור או פינוי של קרקעות מזוהמות ושיקום אתרים. עבודתם חיונית כאשר קיים חשד לזיהום קרקע בחומרים מסוכנים. פעולתם מבוססת באופן מוחלט על נהלים מקצועיים קפדניים ומתעדכנים של המשרד להגנת הסביבה, מה שמחייב אותם לעדכון ידע מתמיד.

אקוסטיקאים ומומחי איכות אוויר

אקוסטיקאים נדרשים לבצע מדידות רעש סביבתי ולהנפיק חוות דעת לוועדות התכנון כדי להבטיח שהפרויקט לא ייצור מטרדי רעש. מומחי איכות אוויר, בדומה, בוחנים את השפעת הפרויקט על זיהום האוויר בסביבתו ומציעים פתרונות להפחתת פליטות.

יועצי קרינה בלתי מייננת: חובת הסמכה ממשלתית

תחום הקרינה הבלתי מייננת (אנטנות סלולריות, קווי מתח גבוה וכו') מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של פיקוח רגולטורי. בניגוד לתחומים אחרים, כאן נדרשת הסמכה רשמית ורישיון מהמשרד להגנת הסביבה. כדי לעסוק במדידת קרינה, יש לעבור קורס ייעודי ולעמוד בבחינות ממשלתיות. רק מי שעומד בדרישות אלו מקבל תעודת "בודק קרינה מוסמך".

מומחי אסבסט: דרישות חוקיות ייחודיות

הטיפול במפגעי אסבסט הוא כה רגיש עד שהוסדר בחוק ייעודי (החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א-2011). החוק קובע הוראות מפורטות לגבי איסור שימוש, פירוק ופינוי אסבסט. בדומה לתחום הקרינה, גם כאן נדרשים אנשי מקצוע בעלי רישיונות ייעודיים לעבודה עם חומר מסוכן זה, תוך עמידה בעקרון הזהירות המונעת.

פרק ז': סיכום והמלצות ליזמים

ההבחנה בין אנשי המקצוע השונים בתחום הסביבה היא קריטית לניהול נכון של פרויקטים ולמניעת עיכובים. קיימת חלוקה ברורה בין התפקיד הניהולי-אינטגרטיבי (היועץ הסביבתי הכללי), התפקיד הרגולטורי-מדיני (המתכנן הסביבתי הציבורי), והתפקיד המבצעי-טכני (המומחים הייעודיים).

השוואה מרוכזת של תחומי האחריות

מקצוע ליבה	מהות התפקיד	מיקום במערכת	אחריות עיקרית
יועץ סביבה (כללי)	ניהול הפרויקט ואינטגרציה בין המומחים	מלווה את היזם (פרטי)	ניהול סיכונים ועמידה ביעדי הפרויקט
מתכנן סביבתי	גיבוש והטמעת מדיניות סביבתית	גורם רגולטורי (ציבורי)	כתיבת הנחיות ובחינת תכניות
אקולוג	ניתוח מערכות ביולוגיות ושטחים פתוחים	מומחה טכני בצוות התסקיר	הגשת סקרי טבע ונוף לפי דרישות
יועץ בנייה ירוקה	התאמת פרויקטים לתקני קיימות	יועץ קיימות ואנרגיה	יישום ת"י 5281 והכנת דוחות ESG

תחום התמחות טכני	רגולציה עיקרית	דרישות הכשרה
קרקעות מזוהמות	עמידה בהנחיות המקצועיות של המשרד להגנת הסביבה	ידע וניסיון מוכח
קרינה בלתי מייננת	חובת רישוי ובחינה ממשלתית	חובה: תעודת בודק מוסמך
אקוסטיקה (רעש)	עמידה בתקנות למניעת מטרדים	ידע הנדסי מוכח
אסבסט	חוק למניעת מפגעי אסבסט, 2011	חובה: רישוי ייעודי לפי חוק

טיפים אסטרטגיים ליזמים: איך להימנע מכישלונות?

1. מפו סיכונים מוקדם: לפני שאתם מתחילים, בצעו מיפוי סיכונים יסודי. אם יש חשד לזיהום קרקע או קרבה למקור קרינה, גייסו מומחה ספציפי כבר בשלב הראשוני.

2. ודאו רישוי והסמכה: בתחומים כמו קרינה ואסבסט, ודאו שהמומחים שלכם מחזיקים ברישיונות ממשלתיים בתוקף. חוות דעת של מומחה לא מורשה תיפסל ותגרום לעיכובים קשים.

3. חשבו מעבר לחובה (Compliance): שקלו לשלב יועצי בנייה ירוקה ו-ESG גם כשאינכם מחויבים לכך. יועץ רגיל מספק "ביטוח חובה", בעוד יועץ קיימות מספק "יתרון תחרותי" ומשפר את מוניטין הפרויקט.

4. הכירו את המערכת הציבורית: זכרו שהמתכנן הסביבתי במשרד להגנת הסביבה הוא זה שקובע את כללי המשחק. על היועץ הפרטי שלכם להכיר לא רק את החוקים, אלא גם את המדיניות המקומית והמחוזית.

לסיכום, ניהול פרויקט פיתוח מודרני דורש תזמורת שלמה של מומחים. בראשה עומד היועץ הסביבתי הכללי, שתפקידו לנצח על כולם, לגשר בין הדרישות הרגולטוריות המורכבות לבין קידום האינטרסים הכלכליים של היזם, ולהוביל את הפרויקט להצלחה.