על שטחים פתוחים ומה שביניהם

נדב שדה הוא גיאוגרף ומתכנן ערים, הבעלים של "שדות - תכנון וייעוץ סביבתי"

ממש לא מזמן הופקדו שתי תכניות מעניינות מאוד שעליהן עבדנו בשנים האחרונות. שתי התכניות עוסקות בסוגיות הליבה של תכנון שטחים פתוחים ושתיהן תכניות מפורטות. כשעוסקים בתכנון שטחים פתוחים השאלה החשובה ביותר היא: איפה? כלומר, איפה תהיה התכנית.

כאן, לא הייתה התלבטות כי היה מדובר בשתי תכניות שמיקומן הוכתב מראש:

1. היישוב החדש, כפר שילוב שיבולת, שהוחלט שיקום בהר טורעאן ליד בית רימון (נקבע בהחלטת ממשלה).

2. חוות שמשון, חוות בודדים הממוקמת ליד כפר אוריה ולה הכנו גם נספח נופי סביבתי, וגם מסמך למוקד מרעה ע"פ שינוי 6 לתמ"א 1 – העבודה הראשונה אי פעם שנעשתה במתכונת זו.

המיקום של שיבולת מאתגר מאוד מבחינה סביבתית, אין דרך אחרת לומר זאת:

על גבי יער טבעי ובצמידות לשמורת טבע. היות והמיקום הוכתב מלמעלה (לאחר תהליך ארוך ורב שנים), לא נותר לנו אלא לחשוב כיצד לצמצם כמה שיותר את ההשפעות הסביבתיות של התכנית. בשלב הראשון יצאנו לשטח ומיפינו אותו בצורה מפורטת, זיהינו את האזורים הערכיים יותר והערכיים פחות (הכול שם ערכי...), בחנו את מיקום מקבצי העצים, הגיאופיטים, הנצפות וכדומה. בזכות הניתוח הזה השגנו שני דברים עיקריים:

1. שינוי הקו הכחול (גבול התכנית) כדי שיהיה קומפקטי יותר ויתחשב במדרונות ומקבצי עצים בוגרים.

2. הכנת מפת ערכיות אקולוגית ועל גביה מפת מגמות פיתוח (עם הנחיות לכיווני ואופי הפיתוח). על בסיס המפה, ניתן להגדיר היכן יהיה הפיתוח האינטנסיבי יותר ואיזה שטחים ישתמרו במסגרת שצ"פים אקסטנסיביים, ניתנו הנחיות מפורטות לשמירה על השטח הטבעי. למשל, שהכבישים החדשים יותאמו לטופוגרפיה ולא ישנו אותה - מה שיסייע בשמירת העצים ופני השטח הקיימים. כמו כן, עצים בוגרים אמורים להשתלב בחצרות ובשצ"פים כדי לשמר כמה שיותר מהם.

   
   

עם זאת, צריך להוסיף הסתייגות קלה, האתגר האמיתי יהיה בשלב הביצוע של התכנית...

בתמונה, שינוי גבול התכנית בשיבולת לאורך תהליך התכנון.

התכנית השנייה בחוות שמשון, היא סיפור אחר לגמרי. החווה הוקמה במיקומה הנוכחי בהכוונת ובברכת רשות מקרקעי ישראל, לפני ארבעים שנים ע"י אדם פרטי, אך מעולם לא הוכנה לחווה תב"ע. בחלוף השנים, ועם שינוי המדיניות ברמ"י, הוכרזה החווה כהתיישבות לא חוקית ובעליה כמסיג גבול (סיפור שחזר על עצמו עם בעלי חוות אחרות באזור הרי ירושלים). כמוצא אחרון לפני פינוי, החליט בית המשפט שיש להכין תכנית מתאר לחווה ולהסדיר חוקית את מעמדה.

התכנית נבחנה בשבע עיניים ובאופן מחמיר במיוחד. מבחינת מתכנני הסביבה (אנחנו), התחלקה העבודה לשניים:

1. הכנה של נספח נופי סביבתי מאוד מפורט, שכלל ניתוח מעמיק של היבטים נופיים, אקולוגיים וסביבתיים.

2. הכנה של מסמך "מוקד מרעה" לפי שינוי 6 בתמ"א 1 (הראשון בישראל!). מוקד מרעה, הוא כינוי למתחם חקלאי הכולל דיר וממוקם בשטח הפתוח. עדרי הצאן במוקד המרעה, הם אחד הגורמים המצויינים למניעת שריפות יער ולכן היתרון בכך שיהיו בלב השטח הפתוח. במהלך העבודה, נבחנו חלופות מיקום למוקד המרעה ע"פ קריטריונים שונים שהתקבלו ע"י המשרד להגנת הסביבה.

בתמונה: מוקד המרעה בחוות שמשון

במסגרת העבודה על התכנית, ראינו את השפעת הצאן על הסביבה. במקומות בהן רועות העיזים תת היער נקי מעשבייה ושיחים והדבר מסייע במניעת התפשטות שריפות.

בנוסף, ראינו את היתרון בכך שיש "מנהלי שטח" המונעים כניסת רכבי שטח אל הגבעות המקיפות את החווה. ניתן לראות את ההבדלים בין המדרונות השמורים עליהם גדלה צמחייה טבעית לבין המדרונות המופרים עליהם משתוללים אופנועים וטרקטורונים והקרקע בלויה ואין כמעט צמחייה.

לסיכום. ככל שמתכנני סביבה ישתלבו בשלבים המוקדמים של התכנון, כך תגדל היכרותם עם השטח, הצרכים, ההזדמנויות והתועלות לבעלי העניין השונים. כאשר הפרויקט יענה באופן מיטבי למגוון הצרכים של בעלי העניין, כך תובטח הצלחתו ברמה הסביבתית, חברתית וכלכלית (Sustainability) שלו לאורך זמן.