top of page
  • תמונת הסופר/תnadavsade7

נוף מסוכן, הרהורים גיאוגרפיים בזמן מלחמה

עודכן: 22 בינו׳

נדב שדה, גיאוגרף ומתכנן ערים, הבעלים של "שדות - תכנון וייעוץ סביבתי"

לירז כברה לייקין, חברת קיבוץ מנרה ורכזת סקרי טבע ונוף במכון דש"א.


נוף השטחים הפתוחים הנשקף מחלון ביתנו הוא בעל חשיבות אדירה. הוא מעניק שלווה, מחבר אותנו אל המרחבים ונותן ערך מוסף אפילו לדירה הקטנה ביותר.

מרפסת הפונה לנוף יכולה להעלות את ערך הדירה או בית המגורים, וקרבה לטבע שווה את משקלה בדמי השכירות או מחיר הבית. בתים  במגזר הכפרי מהם נשקף נוף מרשים, מהווים יעד לנופש ובילוי קרוב לטבע.


אך מה קורה כאשר הנוף הופך להיות מסוכן?

במלחמת חרבות ברזל, שהתחילה ב- 7.10.2023, נפתחה חזית צפונית מול לבנון במסגרתה ירה (ויורה) ארגון חיזבאללה טילי נ"ט (נגד טנקים) מדויקים אשר מגיעים לטווח של עד 10 ק"מ. במלחמה הזו, חיזבאללה אינו יורה רק על מטרות צבאיות, אלא יורה כמות גדולה של טילים מדויקים כאלה על בתי מגורים, מבנים חקלאיים ואזרחים הנעים בכבישים ועובדים במטעים הסמוכים לגבול.


כלומר, הנוף הפסטורלי של הספר הצפוני של ישראל, הפך בבת אחת להיות "נוף מסוכן" היוצר תחושת איום אמיתית.

על המאפיינים הנפשיים, אפשר לדבר הרבה, אבל אנחנו התכנסנו כדי לדבר על המאפיינים הגיאוגרפיים. שני אמצעים פשוטים מאפשרים לנו לחזות מהיכן יכול להגיע לכיוון היישוב שלנו טיל נ"ט מדויק. טילים נגד טנקים מהסוג בהם משתמש חיזבאללה (בעיקר טילי קורנט ע"פ התקשורת) מתאפיינים בכמה היבטים עיקריים:

א.     הם מדויקים ומהירים.

ב.      הם דורשים שמירה על קו ראייה עם המטרה.

ג.       יש להם טווח מוגדל עד 10 ק"מ.


בהתחשב בכך, מוצגות כאן שתי מפות מעניינות:

א.     מפת אגני נצפות (viewshed).

ב.      מפת מפנה קרקע.

 

מהי מפת אגני נצפות? זוהי מפה המחשבת קווי ראייה על בסיס טופוגרפיה תלת מימדית. כלומר, במקרה שלנו, נגדיר גובה ממוצע של בניין במגזר הכפרי (נניח 4 מטרים) ונגדיר גובה של איש חיזבאללה ממוצע (נניח 1.75). המודל יבדוק מהם השטחים הנצפים בהם הבניין והמשגר "רואים זה את זה". טווח הבדיקה הוגבל ל- 10 ק"מ.


המפה שלפנינו, מציגה ניתוח נצפות מהקצוות הקרובים ביותר לגבול של הישובים בטווח של עד שני ק"מ מהגדר (על אף שגם ישובים בטווח של 4 ק"מ מהגבול ספגו פגיעות).

השטח שמדרום לגבול (פסים אלכסוניים כחולים), הוא השטח הבטוח. הנוף הנשקף מכיוון ישובי הגדר לכיוון מדינת ישראל: עמק החולה, הגליל העליון והמערבי.

אך השטח שמצפון לגבול (פסים אדומים אופקיים), הוא השטח שמהווה את "הנוף המסוכן", האזור ממנו ניתן לצפות אל בתי הישובים הישראליים המטווחים ע"י חיזבאללה, מכיוון לבנון.

מבחינת איכות הניתוח, חייבים להבהיר: ניתוח הנצפות שהלן, נעשה ברזולוציה נמוכה של 24 מ' לכל פיקסל. כלומר, כנראה שבפועל יש עוד אזורים מהם ניתן להשקיף אל הבתים הישראלים, אך לא ניתן לזהות אזורים אלה ברזולוציה נמוכה כזו.


מפת אגני נצפות: בכחול,  שטחים  אליהם צופים הישובים בתוך גבול ישראל.  באדום, שטחים מהם נצפים הישובים הישראלים מתוך לבנון.


המפה השנייה המוצגת כאן היא מפת "מפנה קרקע", זוהי מפה המאפשרת לזהות מה הכיוון אליו פונה כל תא שטח. גם מפה זו היא בעלת רזולוציה נמוכה יחסית ואיננה מציגה כל קפל קרקע אשר מאחוריו ניתן להסתתר. אך ניתן לראות כי רוב האזורים מהם ניתן "לצפות" על ישראל באופן נוח, הם מדרונות ומישורים הפונים לכיוון הישובים.


מפת  מפני קרקע: הפסים הלבנים האלכסוניים מראים  את האזורים מהם נצפים ישובי הגדר הישראלים.


אם מעמיקים בניתוח הטופוגרפי ולוקחים ישוב לדוגמה, ניתן לקבל תובנות נוספות. למשל, קיבוץ מנרה שבתים רבים בו נהרסו. הקיבוץ נמצא בשטח גבוה (848 מ' מעל פני הים) השולט על סביבתו. אך היות והוא נמצא בנקודה שולטת בעלת מפנה טופוגרפי לכיוון לבנון, כך גם ניתן לראות אותו מהמדינה השכנה.


קיבוץ מנרה על גבי מפת גבהים. מקור: topographic-map.com


בניתוח הנצפות סביב מנרה, הוגדר טווח של 10 ק"מ, וניתן לראות ששטח הקיבוץ נצפה משטחים נרחבים בטווח הזה. כדי להבין טוב יותר את נושא הנצפות, מצורף גם חתך טופוגרפי המראה את פרופיל הגבהים והשטחים הנצפים.


מפת שטחים הצופים אל מנרה בטווח של עד 10 ק"מ - טווח נ"ט (מקור: google earth).


חתך טופוגרפי להמחשת מפת הנצפות. השטחים הירוקים, הם השטחים מהם ניתן לראות את מנרה

 


אחת החוזקות של קיבוץ מנרה זה הנוף שנשקף ממנו מכל הכיוונים וכך גם אופי התכנון של הישוב, צורת הבנייה היא מדורגת וכמעט מכל בית או דירה רואים את הנוף (זה קשור גם לתוואי השטח כמובן שלא מאפשר צורת בניה אחרת). השכונה החדשה שקמה בשנים האחרונות נבנתה על המפנה המזרחי ומשווקת מגרשים גדולים ומדורגים המשקיפים ל'נוף הישראלי' לעמק החולה, הגולן והחרמון וכך גם שכונת ההרחבה העתידית, ולכן היוותה מוקד משיכה למשפחות צעירות שנקלטו בקיבוץ שבחרו בנוף הכפרי הפתוח על פני הנוחות שיש בקרבה למרכז הארץ.

משפחות רבות שנמצאות בתהליך הקליטה מתגוררות בדירות שכורות, שמרביתן נמצאות בשכונה הדרומית הותיקה (זו שחטפה את עיקר טילי הנ"ט), קיים תרחיש שדיירי שכונה זו יתקשו לחזור להתגורר בבתיהם בגלל תחושת הביטחון שהתערערה, גם לאחר שיפוץ הדירות ותוספת ממ"ד לכל דירה (שצפוי להתחיל עם תום המלחמה). דבר זה עשוי לגרום לקושי עתידי בשיווק דירות להשכרה בשכונה זו ולהגדלת הביקוש לשכונה הצפונית הותיקה (שלא חשופה ללבנון) כך שלא יהיו מספיק דירות זמינות לאכלוס משפחות שרוצות לחזור לקיבוץ אחרי המלחמה, אך לשכונות שפחות חשופות ללבנון. כדי לשמר את המשך הצמיחה הדמוגרפית שהיתה בשיאה טרום המלחמה, אחרי שנים של חוסר הצלחה ושעשויה להתערער שוב בעקבות השלכות המלחמה, צפויה האצה בתהליכי הפיתוח וההתרחבות של הקיבוץ צפונה ומזרחה, הקיבוץ יצטרך לזרז תהליכים שקשורים לאישור התב"ע החדשה, שכוללת את שכונת ההרחבה העתידית לכיוון צפון על מנת לפתוח עוד אפשרויות דיור ומגרשים לבנייה הפונים אל 'הנוף הישראלי' בעתיד הקרוב.


חזרה לנושא הנוף וסיכום קצר.

למלחמות השפעה גדולה על הסביבה הפיזית: חומות, הריסות מבנים, מוצבים, שטחים חשופים, שרופים וכו'.

חשוב לזכור שזו אינה הפעם הראשונה בה ישובים ותושבים ישראלים נמצאים תחת אש של מדינת אויב. עד מלחמת ששת הימים, היו סובלים הישובים והחקלאים סביב הגולן מצליפות תותחים סוריים. הסורים, ישבו ברמת הגולן הגבוהה וירו לכיוון הישובים הישראלים הנמוכים. הנוף שהיום נראה לנו כה טבעי באזורים אלה, הוא בעצם תולדה של מלחמה. שדרות האקליפטוסים שניטעו לאורך הכבישים והישובים, ניטעו שם במטרה לחסום את קו הראייה הסורי. הפתרון הזה עבד כמובן רק באופן חלקי, והסורים הפסיקו את הפעילות העוינת רק כאשר ישראל כבשה את הגולן.

האם ה"צליפות" של חיזבאללה יהפכו למאפיין קבוע של גבול הצפון? האם בעקבות זה נראה בשנים הקרובות שינויים בנוף על מנת שיהיה פחות מסוכן?

האם כדאי לחשוב מחדש על התכנון הפיזי של ישובי ספר? האם אפשר בכלל למקם הרחבות של ישובים מול נוף עוין? ואולי המצב הזה יגרום לתכנון של ישובי "חומה ומגדל" מודרניים?

בתקווה שיבואו ימים שקטים.


688 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page