חיפוש
  • נדב שדה

"גיאו - גרף": מה אומרים לנו נתוני הקורונה?

נדב שדה הוא גיאוגרף ומתכנן ערים, הבעלים של "שדות - תכנון. תיירות. סביבה"


משרד הבריאות מעדכן מדי יום ביומו את נתוני חשיפת הקורונה וניתן לציבור לעיין בהם, להורידם למחשב ולנתח אותם. ובכן? קודם כל זו שקיפות מצויינת, ושנית, אפשר לגלות ככה כמה דברים מעניינים מאוד.

לקחתי את נתוני החשיפה בכל הארץ (כלומר המקומות בהם עברו חולי הקורונה ללא ידיעתם, ובכך גרמו כנראה להדבקה של אנשים נוספים) וחילקתי אותם לקטגוריות. למשל: מסיבות פורים, חתונות, ימי הולדת וכו' נכנסו תחת קטגוריית אירועים. חנויות, סופרים ודומיהם – מסחר. בתי קפה, מסעדות, קולנוע, פאבים – בילוי ופנאי, וכך הלאה. הנתונים מוינו גם על פי מקומות בארץ.

הגרף הראשון מציג את הנתונים הללו, וניתן לראות כי חמשת הפעילויות הראשונות, הן שגרמו למירב החשיפה לנגיף:

א. בית כנסת – 31% חשיפה לנגיף.

ב. מסחר – 23.3% אחוזי חשיפה לנגיף.

ג. בילוי ופנאי – 16% אחוזי חשיפה לנגיף.

ד. ישיבות (דתיות) – 7% חשיפה לנגיף.

ה. מרפאה \ קופת חולים - עם 6.5% חשיפה לנגיף.

גרף 1 - נתוני חשיפה לקורונה באחוזים, ע"פ סוג פעילות

אם נבחן את התפלגות החשיפה ע"פ יישובים בארץ, נקבל את הגרף הבא. בגרף ניתן לראות כי שלוש ערים גדולות מובילות עם גובה העמודות הגבוהות ביותר, כאשר אחריהן, העקומה מתחילה "להשתטח" כפי שנוהגים לומר לאחרונה. העמודה האחרונה (הגבוהה), מאגדת את כל היישובים בהם עברו חולי קורונה אך חלקם בתמונה הכוללת קטן, ולכן אוחדו כדי לא ליצור צפיפות שתסייע בקריאת הגרף. להלן הערים המובילות (ולא לטובה):

א. בני ברק (גודל אוכלוסייה: 200,000) – 16.3% אחוזי חשיפה לנגיף.

ב. ירושלים (גודל אוכלוסייה: 920,000) – 13.7% אחוזי חשיפה לנגיף.

ג. תל אביב – יפו (גודל אוכלוסייה: 450,000) – 10.45% חשיפה לנגיף.

גרף 2 - אחוז חשיפה לנגיף ע"פ יישובים

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם, איך נראית התפלגות "הפעילויות" בשלושת הערים הללו בהן התרחשה 40% מכלל החשיפה לנגיף, ובכן, בואו נבדוק.

אפשר לראות שהנתונים והמספרים מדברים בעד עצמם. בבני ברק ובירושלים (גרפים 3-4) בהן יש אוכלוסיות דתיות גדולות, אחוז החשיפה לנגיף בבתי כנסת וישיבות נע סביב ה- 60%, מספר גבוה בהחלט. בעוד שבתל אביב החילונית (גרף 5), הפעילות המובילה היא בילוי ופנאי עם 55% מסך כל הפעילויות.

גרף 3 - אחוז חשיפה לנגיף ע"פ פעילות, בבני ברק
גרף 4 - אחוז חשיפה לנגיף ע"פ פעילות, בירושלים
גרף 5 - אחוז חשיפה לנגיף ע"פ פעילות, בתל אביב – יפו

האם ניתן להסיק מסקנות מהנתונים שעלו כאן? והאם יש בהם כדי לעצור את התפשטות הנגיף?

ניכר שהנגיף מתפשט מהר יותר בקרב אוכלוסיות צפופות ובתוך חללים סגורים. כמו כן, שהאיחור בסגירת בתי הכנסת והישיבות תרם להתפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה הדתית ומי שבאו עמה במגע, והיה מצופה ממקבלי ההחלטות לצפות את הסוגייה הזו מראש כפי שנסגרו בצדק, מקומות הבילוי והאירועים. מבחינה אופרטיבית, מצופה מהמדינה להתמקד באכיפה במקומות הנ"ל שנכון לשבועיים האחרונים, היוו את מוקדי ההפצה לנגיף. בנוסף, חשוב לציין שבשירותי התחבורה הציבורית שסגורים כעת, החשיפה עד כה הייתה מינימלית.


שתי הערות בעריכה מאוחרת:

א. יכול להיות שאחת המסקנות שניתן להסיק, היא היכן תהיה ההתפרצות הבאה בעוד שבועיים, ואיזה אוכלוסיה תחטוף אותה.

ב. לאור השאלות, הנתונים נלקחו מכאן. אלה הם נתוני משרד הבריאות שמוזרמים לאתר סיסטמטיקס ומוצגים ע"ג מפה, משם ניתן להוריד אותם.

Created by Sadot Environmental Projects Ⓒ

  • Facebook